דוד נגד גוליית. תחרות הוגנת בהחלט
בהתמודדות מול תאגידי הענק, נדרשים מנהלי החברות הפרטיות, להמון תושייה, יצירתיות, גמישות מחשבתית ובעיקר לביצועים מדויקים. טווח הטעות הוא קטן ולפעמים כמעט ואינו קיים.
לתאגידים, יש תקציבי ענק, מנהלים מקצועיים וממוקדים, מערכות תוכנה מתוחכמות ותשתיות מורכבות ומבוססות. אל מול החוסר במשאבים, מציבים מובילי החברות הפרטיות: נחישות, יצירתיות, אפילו ממזריות, שמשאירות את הענקים מופתעים.
בהמשך נדון בחלק מהכלים שיש לעסק פרטי, כדי לצמצם את טווח הטעות ועדיין לשמור על הגמישות והתושייה, שכל-כך חיוניים להישרדות ולהצלחה שלו.
במרבית החברות הפרטיות, מנהל נושא על כתפיו, יותר מתפקיד אחד. שיגרת יומו מחייבת אותו, לקבל החלטות מהירות ומדויקות, במגוון גדול של נושאים שונים. המשמעות של טווח טעות בחברה פרטית, היא ניצול רזרבות הכספיות, כדי לספוג הפסד כספי, הוצאה מיותרת או אובדן הכנסה מבלי לאיים על קיום החברה. במקרים בהם הנזק גדול מטווח הטעות, התוצאה יכולה להיות קשה או קטלנית, עבור עסק שהמשאבים שלו מוגבלים.
כמה דוגמאות למקרים בהם מידע תומך החלטה יכול למנוע נזקים משמעותיים:
חשוב להחליף איש מכירות שביצועיו אינם מספקים. אבל, בלי מידע מתאים, איש מכירות כזה יכול לעבוד תקופה ארוכה מידי בארגון. לאומת תאגיד שטווח הטעות שלו הוא גדול בעסק פרטי מדובר בסיכון אמיתי: נזק תדמיתי, אובדן הכנסה, אובדן לקוחות,
עלות נוספות כמו: החלפת עובד, מודעה, זמן ניהול שמוקדש למיון ולכשרה, 100 ימי חסד בהם איש מכירות חדש לומד את התפקיד והתפוקה שלו נמוכה ועוד.
מחסור במידע מדויק ובזמן אמת, על תזרים המזומנים, יכול להוביל להתחייבות כספית, שבמיוחד לאור המגבלות החדשות של בנק ישראל על מסגרות האשראי, עלולה ליצור סחרחרת הרת אסון. מצד שני, הימנעות מהשקעה, מסוכנת לעסק פרטי, כמעט באותה מידה.
מידע על לקוח בסכנת נטישה, יכול לתת להנהלה הזדמנות להוביל תהליך שימור לקוח ולמנוע את האובדן. בעסק פרטי, שנלחם על כל לקוח, התוצאה של אובדן לקוח, משפיעה הרבה יותר מהשווי הכספי של אותו לקוח (המתחרים, מורל עובדים, מוניטין מול לקוחות אחרים ועוד).
נגישות למידע כדי לקבל החלטות נכונות ומהר
אז אילו כלים יש למנהל בעסק פרטי, על מנת לצמצם את טווח הטעות ולשמור על יתרון תחרותי?
כמובן שניסיון, אינטואיציה וכישורים אישיים, הם כלים חשובים, והם חלק מספקטרום הכישורים האישי, של כל מנהל או ארגון. יכולת ההשפעה של עסק על כלים אלה קטנה, למעט החלפת עובדים.
מידע הוא התחום הראשון שניתן להשפיע עליו ולהשתמש בו בקלות יחסית.
מידע הוא גם הכלי והמרכזי, שעליו מתבססות ההחלטות הנכונות.
מאז מהפיכת המידע, קמו ארגונים וחברות, במטרה לפתח כלי Data או ניהול ידע, המאפשרים להשתמש במידע, כדי לדייק בעשייה העסקית.
חברות אלה פועלות בעיקר בזירה התאגידית. שם בנוסף לתקציבי מחשוב מערכי המכירה השירות והתפעול (מערכות CRM או ERP שונות), יש גם תקציבי מחקר גדולים ותקציבים לפיתוח או רכישה של כלי Data וניהול ידע.
התאגידים מפעילים את חברות ה- Data יחד עם צוותים טכנולוגיים ומנתחי מערכות, שעוסקים באיסוף, עריכה והצגה של מידע תומך החלטה, עבור הנהלות התאגיד.
מכיוון שה"כסף עבור מידע נמצא בתאגידים, חסרים פתרונות מידע אפקטיביים, לעסקים פרטיים, עם תקציב מוגדר ומוגבל.
אין שום חידוש בעובדה שמידע מדויק ובזמן אמת, מביא את ההנהלה לקבל החלטות נכונות וממוקדות. אבל עד היום, המידע המדויק והזמין היה בעיקר מנת חלקם של הענקים העסקיים. ברוב המקרים, מנהל בעסק פרטי, לא קיבל מידע חשוב, בגלל בעיות תקציב זמן, ומשאבי הקמה.
החידוש המשמעותי הוא שתוך זמן קצר, תמונת השוק של העסקים הפרטיים עומדת להשתנות.
תוך שבועות ספורים, כל עסק פרטי, יוכל לקבל מידע, מדויק, אפקטיבי ובזמן אמת, כדי ליצור שגרה של קבלת החלטות נכונות.
ארגונים רבים יושבים על מכרה של כסף ולא יודעים מה לעשות איתו:
כמעט בכל ארגון הממוחשב ברמה בסיסית, עם תוכנת הנהלת חשבונות או office, קיים מידע קריטי, לקבלת החלטות מהירות ונכונות. לא צריך תוכנות ייעודיות למחקר, או ניהול תהליכים וקשרי לקוחות, כדי שיהיה לחברה מידע חשוב על העסק, השוק והלקוחות.
אגב אם יש בארגון תוכנות כאלה איכות המידע יכולה לעלות פלאים.
כל חברה קטנה, יכולה להפוך את המידע שלה, למנוף כלכלי יקר ערך ורב עוצמה, בכמה שלבים קצרים ופשוטים שיפורטו בהמשך.
אבל בדרך אל המידע, יש כמה מחסומים משמעותיים.
המחסום הגדול של רוב החברות, הוא מחסום המודעות: יש מידע ולא יודעים מה לעשות איתו (איך להפוך מידע לרווח).
אז מנהלים תפסיקו להפיק ערימות של דוחות. החיסכון כפול: פחות נייר ופחות זמן עבודה
וברצינות, ארגונים רבים שמבינים את החשיבות של מידע לא יודעים למקד ולסנן אותו והתוצאה היא מנהלים שטובעים בניירות, מספרים ונתונים (תסתכלו על השולחן שלכם...).
סימנים לחברה בלי כלים להפוך מידע לרווח:
ריבוי הדוחות: בארגונים בהם מופקים קילוגרמים רבים של נייר, עם מידע בצורת דוחות ארוכים שונים ומשונים, יש מידע רב, אך הוא לא שימושי להנהלה.
הפקת דוחות ועיבוד שלהם לגיליונות אקסל: בארגונים בהם מעבירים מידע מדוחות לאקסל כדי ליצור תהליך ניתוח וקבלת החלטות המידע אף פעם לא זמין בזמן אמת - כלומר תמיד "פג תוקף" (בחברה עם כלים שהופכים מידע לרווח, המידע הרלוונטי זמין בלחיצת כפתור בכל רגע נתון ובזמן אמת.
מה אפשר לעשות עם כלי ניהול הידע החדשים:
לחזות התנהגות שוק, והתנהגות לקוחות, על סמך ההיסטוריה של המכירות.
לזהות בדיוק מי מהלקוחות בסכנת נטישה, או מי יוצר הזדמנות עסקית.
להגדיר מדדים ברורים לרמת התפקוד של העסק והמחלקות השונות.
למקד את פעילות הארגון, כך שיותר פעולות שלו יניבו יותר הכנסה ויותר רווחים.
להפוך את הארגון לארגון לומד, ולהימנע מחזרה על טעויות
מידע שווה כסף אבל בלי כסף אין מידע
המחסום השני הוא מחסום טכני או טכנולוגי: עבור רוב העסקים הפרטיים, הנגישות למידע מבוססת על הפקת דוחות והשקעת משאבי זמן וניהול גדולים כדי ללקט, לעבד ולערוך את המידע. במקרים רבים, מקבלי ההחלטות סובלים ממידע לא ברור ולא בזמן, כך שלמעשה הערך של המידע נשחק. חשוב לדעת שהשימוש במידע שפג תוקפו, עלול להיות מסוכן לארגון (בדיוק כמו תרופה שפג תוקפה)
המחסום השלישי הוא מחסום העדכון בזמן אמת: גם אם יש בארגון מערכת תוכנה, לאיסוף מידע על הלקוחות והמכירות, כמו תוכנת CRM, יש פעמים רבות, בעיה של עדכון מדע ועדכון בזמן אמת. יש חוסר עדכון או עדכון שלא בזמן אמת שנובע מחוסר בנהלי עבודה נכונים או משמעת ארגונית. אבל, ברוב המקרים, הבעיה היא ממשק משתמש, שלא מתאים לזרימת העבודה הטבעית, של אותו משתמש.
תזוזה של איקון במסך, או הגדרה נכונה של תהליך עבודה, תגדיל רמת העדכון בעשרות אחוזים.
שווי המידע גדל, ככל שהוא מגיע בזמן אמת. לכן יש חשיבות גדולה לכך שנתונים רלוונטיים, מעודכנים בזמן אמת ובכל רגע ניתן להשתמש בהם, לניתוח ולקבלת החלטות.
במקרים רבים הצלחת הארגון, תלויה באפיון מדויק, של מערכת התוכנה, שתומכת במערך המכירות וקשרי הלקוחות.
חשוב לדעת, שאפיון שנעשה תוך הבנה אמיתית בניואנסים הנסתרים של תהליכי העבודה הריאליים, במערכי שירות מכירות והיכרות אמיתית עם ה"שטח", יוביל לפתרון תוכנה אפקטיבי בעלות סבירה. בעסקים רבים בעולם (גם בתאגידים) יש מגמה גדלה, להעביר תהליכי בחירה והטמעה של תוכנות תומכות במערכי מכירה, למיקור חוץ מתמחה (נעסוק בנושא זה באחת הכתבות הבאות).
המחסום האחרון בדרך למידע הוא המחסום הטכנולוגי: או למעשה המחסום התקציבי: יש תוכנות רבות לניהול מידע וידע ויש כמובן מגוון גדול של תוכנות CRM, שיהפכו את מכרה הכסף של הידע לזמין ופעיל. אבל, לרוב העסקים הפרטיים המחסום הזה הוא בלתי עביר מכמה סיבות שלא נדון בהן במאמר זה והעיקרית מבניהן היא תקציב. מדובר על תוכנות שעלותם גבוהה והמחיר נע ביחס ישר לאפקטיביות וליכולת של הארגון להתאים את הפיתרון לצרכיו (הזול פחות שמיש וגמיש. היקר, מאוד שימושי ועם גמישות ללא סוף)
יש כלים זולים שהופכים מידע לרווח
נראה שנגישות אל מידע והזמינות שלו אל מקבלי ההחלטות, מקבלת כיוון מעניין חדש. חברה קטנה ויצירתית: הגדירה פתרון פשוט אפקטיבי וזמין במונחי מחיר לכל ארגון.
מדובר באפליקציה תפורה לפי מידה, שמוגדרת בתהליך אפיון פשוט ומהיר, שמורכב משתיים עד שלושה שלבים פשוטים:
באופן כזה מבטיחה החברה, שהעובדים ימשיכו לעסוק בתחום העיסוק שלהם ולא יהפכו ל"עובדים של התוכנה" (כמו שקורה פעמים רבות).
התוצאה: מנהלים מקבלים מידע שתומך באמת, בהחלטות החשובות ומסייע להם לקבל החלטות חכמות ומדויקות יותר.
הניסיון מלמד, שארגונים שיצרו תהליך, שמוביל אותם בעקביות, לקבל החלטות מדויקות וחכמות, הפכו לריווחים יותר.
בשורה התחתונה: הזמינות של המידע מצמצמת משמעותית, את הפער בין החברות הפרטיות ותאגידי הענק ומסייע להפוך את הגמישות הזריזות והיעילות ליתרון תחרותי משמעותי .
בהתמודדות מול תאגידי הענק, נדרשים מנהלי החברות הפרטיות, להמון תושייה, יצירתיות, גמישות מחשבתית ובעיקר לביצועים מדויקים. טווח הטעות הוא קטן ולפעמים כמעט ואינו קיים.
לתאגידים, יש תקציבי ענק, מנהלים מקצועיים וממוקדים, מערכות תוכנה מתוחכמות ותשתיות מורכבות ומבוססות. אל מול החוסר במשאבים, מציבים מובילי החברות הפרטיות: נחישות, יצירתיות, אפילו ממזריות, שמשאירות את הענקים מופתעים.
בהמשך נדון בחלק מהכלים שיש לעסק פרטי, כדי לצמצם את טווח הטעות ועדיין לשמור על הגמישות והתושייה, שכל-כך חיוניים להישרדות ולהצלחה שלו.
במרבית החברות הפרטיות, מנהל נושא על כתפיו, יותר מתפקיד אחד. שיגרת יומו מחייבת אותו, לקבל החלטות מהירות ומדויקות, במגוון גדול של נושאים שונים. המשמעות של טווח טעות בחברה פרטית, היא ניצול רזרבות הכספיות, כדי לספוג הפסד כספי, הוצאה מיותרת או אובדן הכנסה מבלי לאיים על קיום החברה. במקרים בהם הנזק גדול מטווח הטעות, התוצאה יכולה להיות קשה או קטלנית, עבור עסק שהמשאבים שלו מוגבלים.
כמה דוגמאות למקרים בהם מידע תומך החלטה יכול למנוע נזקים משמעותיים:
חשוב להחליף איש מכירות שביצועיו אינם מספקים. אבל, בלי מידע מתאים, איש מכירות כזה יכול לעבוד תקופה ארוכה מידי בארגון. לאומת תאגיד שטווח הטעות שלו הוא גדול בעסק פרטי מדובר בסיכון אמיתי: נזק תדמיתי, אובדן הכנסה, אובדן לקוחות,
עלות נוספות כמו: החלפת עובד, מודעה, זמן ניהול שמוקדש למיון ולכשרה, 100 ימי חסד בהם איש מכירות חדש לומד את התפקיד והתפוקה שלו נמוכה ועוד.
מחסור במידע מדויק ובזמן אמת, על תזרים המזומנים, יכול להוביל להתחייבות כספית, שבמיוחד לאור המגבלות החדשות של בנק ישראל על מסגרות האשראי, עלולה ליצור סחרחרת הרת אסון. מצד שני, הימנעות מהשקעה, מסוכנת לעסק פרטי, כמעט באותה מידה.
מידע על לקוח בסכנת נטישה, יכול לתת להנהלה הזדמנות להוביל תהליך שימור לקוח ולמנוע את האובדן. בעסק פרטי, שנלחם על כל לקוח, התוצאה של אובדן לקוח, משפיעה הרבה יותר מהשווי הכספי של אותו לקוח (המתחרים, מורל עובדים, מוניטין מול לקוחות אחרים ועוד).
נגישות למידע כדי לקבל החלטות נכונות ומהר
אז אילו כלים יש למנהל בעסק פרטי, על מנת לצמצם את טווח הטעות ולשמור על יתרון תחרותי?
כמובן שניסיון, אינטואיציה וכישורים אישיים, הם כלים חשובים, והם חלק מספקטרום הכישורים האישי, של כל מנהל או ארגון. יכולת ההשפעה של עסק על כלים אלה קטנה, למעט החלפת עובדים.
מידע הוא התחום הראשון שניתן להשפיע עליו ולהשתמש בו בקלות יחסית.
מידע הוא גם הכלי והמרכזי, שעליו מתבססות ההחלטות הנכונות.
מאז מהפיכת המידע, קמו ארגונים וחברות, במטרה לפתח כלי Data או ניהול ידע, המאפשרים להשתמש במידע, כדי לדייק בעשייה העסקית.
חברות אלה פועלות בעיקר בזירה התאגידית. שם בנוסף לתקציבי מחשוב מערכי המכירה השירות והתפעול (מערכות CRM או ERP שונות), יש גם תקציבי מחקר גדולים ותקציבים לפיתוח או רכישה של כלי Data וניהול ידע.
התאגידים מפעילים את חברות ה- Data יחד עם צוותים טכנולוגיים ומנתחי מערכות, שעוסקים באיסוף, עריכה והצגה של מידע תומך החלטה, עבור הנהלות התאגיד.
מכיוון שה"כסף עבור מידע נמצא בתאגידים, חסרים פתרונות מידע אפקטיביים, לעסקים פרטיים, עם תקציב מוגדר ומוגבל.
אין שום חידוש בעובדה שמידע מדויק ובזמן אמת, מביא את ההנהלה לקבל החלטות נכונות וממוקדות. אבל עד היום, המידע המדויק והזמין היה בעיקר מנת חלקם של הענקים העסקיים. ברוב המקרים, מנהל בעסק פרטי, לא קיבל מידע חשוב, בגלל בעיות תקציב זמן, ומשאבי הקמה.
החידוש המשמעותי הוא שתוך זמן קצר, תמונת השוק של העסקים הפרטיים עומדת להשתנות.
תוך שבועות ספורים, כל עסק פרטי, יוכל לקבל מידע, מדויק, אפקטיבי ובזמן אמת, כדי ליצור שגרה של קבלת החלטות נכונות.
ארגונים רבים יושבים על מכרה של כסף ולא יודעים מה לעשות איתו:
כמעט בכל ארגון הממוחשב ברמה בסיסית, עם תוכנת הנהלת חשבונות או office, קיים מידע קריטי, לקבלת החלטות מהירות ונכונות. לא צריך תוכנות ייעודיות למחקר, או ניהול תהליכים וקשרי לקוחות, כדי שיהיה לחברה מידע חשוב על העסק, השוק והלקוחות.
אגב אם יש בארגון תוכנות כאלה איכות המידע יכולה לעלות פלאים.
כל חברה קטנה, יכולה להפוך את המידע שלה, למנוף כלכלי יקר ערך ורב עוצמה, בכמה שלבים קצרים ופשוטים שיפורטו בהמשך.
אבל בדרך אל המידע, יש כמה מחסומים משמעותיים.
המחסום הגדול של רוב החברות, הוא מחסום המודעות: יש מידע ולא יודעים מה לעשות איתו (איך להפוך מידע לרווח).
אז מנהלים תפסיקו להפיק ערימות של דוחות. החיסכון כפול: פחות נייר ופחות זמן עבודה
וברצינות, ארגונים רבים שמבינים את החשיבות של מידע לא יודעים למקד ולסנן אותו והתוצאה היא מנהלים שטובעים בניירות, מספרים ונתונים (תסתכלו על השולחן שלכם...).
סימנים לחברה בלי כלים להפוך מידע לרווח:
ריבוי הדוחות: בארגונים בהם מופקים קילוגרמים רבים של נייר, עם מידע בצורת דוחות ארוכים שונים ומשונים, יש מידע רב, אך הוא לא שימושי להנהלה.
הפקת דוחות ועיבוד שלהם לגיליונות אקסל: בארגונים בהם מעבירים מידע מדוחות לאקסל כדי ליצור תהליך ניתוח וקבלת החלטות המידע אף פעם לא זמין בזמן אמת - כלומר תמיד "פג תוקף" (בחברה עם כלים שהופכים מידע לרווח, המידע הרלוונטי זמין בלחיצת כפתור בכל רגע נתון ובזמן אמת.
מה אפשר לעשות עם כלי ניהול הידע החדשים:
לחזות התנהגות שוק, והתנהגות לקוחות, על סמך ההיסטוריה של המכירות.
לזהות בדיוק מי מהלקוחות בסכנת נטישה, או מי יוצר הזדמנות עסקית.
להגדיר מדדים ברורים לרמת התפקוד של העסק והמחלקות השונות.
למקד את פעילות הארגון, כך שיותר פעולות שלו יניבו יותר הכנסה ויותר רווחים.
להפוך את הארגון לארגון לומד, ולהימנע מחזרה על טעויות
מידע שווה כסף אבל בלי כסף אין מידע
המחסום השני הוא מחסום טכני או טכנולוגי: עבור רוב העסקים הפרטיים, הנגישות למידע מבוססת על הפקת דוחות והשקעת משאבי זמן וניהול גדולים כדי ללקט, לעבד ולערוך את המידע. במקרים רבים, מקבלי ההחלטות סובלים ממידע לא ברור ולא בזמן, כך שלמעשה הערך של המידע נשחק. חשוב לדעת שהשימוש במידע שפג תוקפו, עלול להיות מסוכן לארגון (בדיוק כמו תרופה שפג תוקפה)
המחסום השלישי הוא מחסום העדכון בזמן אמת: גם אם יש בארגון מערכת תוכנה, לאיסוף מידע על הלקוחות והמכירות, כמו תוכנת CRM, יש פעמים רבות, בעיה של עדכון מדע ועדכון בזמן אמת. יש חוסר עדכון או עדכון שלא בזמן אמת שנובע מחוסר בנהלי עבודה נכונים או משמעת ארגונית. אבל, ברוב המקרים, הבעיה היא ממשק משתמש, שלא מתאים לזרימת העבודה הטבעית, של אותו משתמש.
תזוזה של איקון במסך, או הגדרה נכונה של תהליך עבודה, תגדיל רמת העדכון בעשרות אחוזים.
שווי המידע גדל, ככל שהוא מגיע בזמן אמת. לכן יש חשיבות גדולה לכך שנתונים רלוונטיים, מעודכנים בזמן אמת ובכל רגע ניתן להשתמש בהם, לניתוח ולקבלת החלטות.
במקרים רבים הצלחת הארגון, תלויה באפיון מדויק, של מערכת התוכנה, שתומכת במערך המכירות וקשרי הלקוחות.
חשוב לדעת, שאפיון שנעשה תוך הבנה אמיתית בניואנסים הנסתרים של תהליכי העבודה הריאליים, במערכי שירות מכירות והיכרות אמיתית עם ה"שטח", יוביל לפתרון תוכנה אפקטיבי בעלות סבירה. בעסקים רבים בעולם (גם בתאגידים) יש מגמה גדלה, להעביר תהליכי בחירה והטמעה של תוכנות תומכות במערכי מכירה, למיקור חוץ מתמחה (נעסוק בנושא זה באחת הכתבות הבאות).
המחסום האחרון בדרך למידע הוא המחסום הטכנולוגי: או למעשה המחסום התקציבי: יש תוכנות רבות לניהול מידע וידע ויש כמובן מגוון גדול של תוכנות CRM, שיהפכו את מכרה הכסף של הידע לזמין ופעיל. אבל, לרוב העסקים הפרטיים המחסום הזה הוא בלתי עביר מכמה סיבות שלא נדון בהן במאמר זה והעיקרית מבניהן היא תקציב. מדובר על תוכנות שעלותם גבוהה והמחיר נע ביחס ישר לאפקטיביות וליכולת של הארגון להתאים את הפיתרון לצרכיו (הזול פחות שמיש וגמיש. היקר, מאוד שימושי ועם גמישות ללא סוף)
יש כלים זולים שהופכים מידע לרווח
נראה שנגישות אל מידע והזמינות שלו אל מקבלי ההחלטות, מקבלת כיוון מעניין חדש. חברה קטנה ויצירתית: הגדירה פתרון פשוט אפקטיבי וזמין במונחי מחיר לכל ארגון.
מדובר באפליקציה תפורה לפי מידה, שמוגדרת בתהליך אפיון פשוט ומהיר, שמורכב משתיים עד שלושה שלבים פשוטים:
שלב ראשון - הגדרת המידע שמאפשר קבלת החלטות ומאפייני תצוגת הנתונים שיאפשרו שימוש נוח במידע וב"הינף מבט". המטרה שמנהל בהצצה מהירה מבלי להשקיע זמן בעיבוד וניתוח (בדיוק כמו בנהיגה ברכב) יוכל לקבל החלטה נכונה.
שלב שני - מתחברים לתוכנות הקיימות בארגון ושואבים משם, את כל המידע הרלוונטי שקיים. מעבדים, עורכים ומייצרים את התצוגה והעדכון של המידע.
שלב שלישי - שלב זה רלוונטי רק אם יש צורך לאסוף מידע שלא קיים בארגון - מפתחים בתהליך פשוט ומהיר או רוכשים, כלי תוכנה לאיסוף המידע החסר. עם כלים אלה משלימים את התמונה הרצויה.
למשל: אם מנהל רוצה לדעת מה התהליך שעובר לקוח, מהשלב בו הוא רק ליד (lead) ועד השלב בו יש לו סטטוס כלשהו (פעיל, פוטנציאלי, מסרב, מתעכב או כל סטטוס אחר) חברת toolbox תאפיין את האופן שבו הארגון מאתר לקוחות פוטנציאליים, תתחבר טכנולוגית לתהליך העבודה, ותייצר פתרונות שמבוססים על התהליך הקיים, על מנת לאסוף את המידע.
באופן כזה מבטיחה החברה, שהעובדים ימשיכו לעסוק בתחום העיסוק שלהם ולא יהפכו ל"עובדים של התוכנה" (כמו שקורה פעמים רבות).
התוצאה: מנהלים מקבלים מידע שתומך באמת, בהחלטות החשובות ומסייע להם לקבל החלטות חכמות ומדויקות יותר.
הניסיון מלמד, שארגונים שיצרו תהליך, שמוביל אותם בעקביות, לקבל החלטות מדויקות וחכמות, הפכו לריווחים יותר.
בשורה התחתונה: הזמינות של המידע מצמצמת משמעותית, את הפער בין החברות הפרטיות ותאגידי הענק ומסייע להפוך את הגמישות הזריזות והיעילות ליתרון תחרותי משמעותי .
דוד אייזיק מומחה בפיתוח כלים למיקסום רווחים באמצעות ניהול ידע ובניהול פרוייקטים של איפיון והטמעת טכנולוגיות תומכות החלטה ומכירה
